• in-tence

דרוכים

דרוכים
In-tense
 
התצוגה "דרוכים" היא פרק ראשון בסדרת תצוגות של אמנים ישראלים, צעירים בשנותיהם וברוחם, המעלים מנעד רחב מתוך המהלכים המניעים את האמנות העכשווית. האמנים הללו הם שותפים בולטים בכינונה, בגיוונה ובריבודה של סצינת האמנות הישראלית. הם הוצגו בגלריות ובמוזיאונים מרכזיים, ועבודותיהם נדונו במאמרים, בקטלוגים ובכתבי-עת בולטים. עם זאת, הם אינם מתבייתים בנוחות בין כתלי הישגיהם, על היבטיהם המעמדיים והמעשיים (מסחריים, למשל), ומקפידים לשמר את זהותם כאמנים שעבודתם מונעת על ידי קשב ודריכות להלכי הנפש ולמצב העניינים בעולם, כמו גם למשב רוחה של האמנות העכשווית. דריכותם היא גם פועל יוצא של הסביבה הסוציו-פוליטית וההקשר ההיסטורי – הטעונים והמתוחים – שבהם הם פועלים. בנוסף להיותן נאות, עבודותיהם מציעות אסתטיקה הכרוכה במופען כנעות, ולו כאשליה או כמסע בזמן לעבר או לעתיד, לעבר רגעים מיתיים או זיכרונות עוצמתיים, פרטיים או קולקטיביים.
 
עבודות האמנות שבתצוגה ממחישות את ריבוי פניה של האמנות העכשווית: הן כוללות דימויים פיגורטיביים ומופשטים, כמו גם הפניות למראות מההיסטוריה ולהקשרים של האמנות המודרנית והעכשווית, לצד אזכורי מלאכות, טקסטורות וטקסטים המזוהים עם מרחבי העשייה של תרבויות עממיות, אתניות, שהן לעתים תכופות נשיות. כל זאת, במגוון אמצעים, בהם ציור, פיסול, צילום, וידיאו, אנימציה ומיצב. רבות מהעבודות משלבות מספר מדיומים, ואף מתייחסות לתחומים שלא תמיד מזוהים עם האמנות הפלסטית, כמו מוזיקה (נגינה, שירה), אמנויות גוף, ספורט, מוזיאולוגיה, או עיצוב. העבודות הללו מציגות את פניה המהורהרות והמושגיות יותר של האמנות העכשווית, אך גם את צדדיה הקרנבליים.  
 
המבטים הנוקבים שמפנה האמנות כיום לעבר הלשונות, האמצעים, הדימויים והמלאכות של קהילות פריפריאליות ניכרים גם באמנות של מיטב אמני ישראל. אלא שאצלם, עניין זה מתקשר לשפת-אם ולזיכרונות מבית ההורים, העולים הן כמבע של עולם אישי-אינטימי והן כהצבעה על השתייכות לחברה רב-לאומית ולתרבות של מהגרים. התערוכה כוללת אזכורים מהתרבות החזותית הרוסית לצד תמונות, דמויות ורקמות מקהילות מהגרים ישראלים יוצאי עיראק, פרס ורוסיה או מקהילות יהודיות-דתיות. כשגוני הזהב של עיטורים אוריינטליים פוגשים בתערוכה את זכר נצנוצן של איקונות ביזנטיות, דומה ששתי תרבויות מזרחיות שונות מאותתות זו לזו מרחוק. למפגש בין ארצות-מולדת רחוקות מצטרפים לעתים גם תווי המתאר של המקום הזה, כמו אותיות עבריות, שטחיו המופשטים של נוף הארץ, או אזכורים ערטילאיים של מאורעות פוצעי לב בתולדותיה. מבחינה זו, האמנות הישראלית נוטלת לידה את קולמוס ההיסטוריוגרפיה ורושמת את ההיסטוריה של מקומה. אך בה בעת היא מובילה למחוזות מופשטים, המרחיקים את צופיהם מטווח השפעתם של נסיבות וזיכרונות מכאיבים.
 
האמנים המשתתפים: גילי אבישר, ולרי בולוטין, איתן בן משה, יפעת בצלאל, גיורא ברגל, יוסי ברגר, דרור דאום, מאשה זוסמן, אלעד לרום,  הילה טוני נבוק, חנה סהר, דוד עדיקא, אלעד קופלר, אלהם רוקני, אסתר שניידר
 
העבודות מוצגות בכל רחבי אלמא, בעיקר במסדרונות החדרים בקומה הראשונה ובגלריות שבקומה השנייה, לצד עבודות מתוך אוסף האמנות של אלמא.