מסלול הליכה רגלי
טיול זה מוביל אותנו לצפונה של זכרון יעקב.
אורך המסלול: הלוך וחזור (יציאה מאלמא וחזרה אל המלון) 3.6 קילומטר.
משך הזמן – כשעה הליכה.
אפשר גם לנסוע במכונית עד רחוב פינלס ולצעוד ממקווה המעיין (הבירכה) ועד למערת המיש ובחזרה. אורך מסלול מקוצר זה כ 2- קילומטר.
מסלול ההליכה:
יוצאים ממלון אלמא וצועדים ברחוב עציון עד רחוב יגאל אלון (200 מטר).
פונים שמאלה ליגאל אלון וצועדים צפונה (100 מטר). פונים ימינה ברחוב הלימון ומיד שמאלה וצועדים 50 מטר ופונים ימינה למקווה המעיין.
ה”בירכה” הנו מקווה מיוחד במינו שנבנה מעל מעיין נובע. המקווה נמצא ליד רחוב תרע”ב (דרך פינלס מול שכונת וילות בחורש). המבנה שופץ ושוחזר כיום והוא מקום נעים.
מהמקווה ממשיכים עד רחוב פינלס בו פונים שמאלה. צועדים בדרך פינלס 300 מטר צפונה עד רחוב התאנה. פונים ימינה לתאנה ומימין לבית הספר החורש (רחוב התאנה 35) רואים שילוט שמוליך לשביל סובב זכרון ובאופן מדויק למערת המיש. השילוט מוביל לדרך עפר שמקיפה את שכונת הבתים. יורדים בדרך עפר זו לפי השילוט עד למערת המיש.
המערה נמצאת באמצע המדרון המזרחי של גבעת עדן. היא משקיפה לכיוון וואדי מילח. זו מערה קרסטית וייחודה טמון בכך שיש בה ארובה עמוקה שמובילה לאולם תת קרקעי רחב.
המערה לחה תמיד, ובמשך שנים רבות כינו אותה המערה הנוטפת. היא פונה צפונה ולכן אין בה שמש ישירה. תנאים אלה אפשרו את צמיחתו המופלאה של עץ המיש.
זהו עץ נדיר בישראל. הפרי שלו אכיל ואחת ההשערות לכך שעץ כה גדול צומח בתוך הארובה של המערה היא שמטייל הפיל את גלעין הפרי לתוך המערה וכך צמח בה העץ המפואר.
המיש הוא עץ יער גבוה ונשיר ממשפחת המישיים. הוא מגיע לגובה של כעשרים מטרים. בחורף הוא עומד בשלכת. פרחיו קטנים ופירותיו תפלים, אך ראויים למאכל ומצופים ציפה דקה. עץ המיש חביב מאוד על הערבים כעץ נוי, והם מגדלים אותו בחצרות ובסמוך למבנים קדושים. על פי אמונתם, אדם המחזיק ענף נושא פירות מעץ המיש, מוגן באופן מוחלט מפני שדים ורוחות.
ברפואה עממית: המיש מקובל כתרופה לכאבי פרקים, פטריות ומחלות עור. בדרך כלל מכינים את התרופה מהרתחת קליפות גזע העץ.
לצד פתח היציאה של הארובה, בו רואים היטב את העץ, יש כיום פינת ישיבה נעימה עם ספסלים נוחים. כדי להגיע לפתח הכניסה למערה יש לרדת כמה עשרות מטרים נוספים בשביל מפותל וקשה להליכה. כדאי להיזהר כי המדרון בקטע זה סלעי ותלול. הכניסה למערה היום מוסתרת בצמחייה צפופה. יש במערה שני אולמות: הראשון, נמוך למדי, בגובה אדם, ממנו עוברים לאולם גבוה יותר.
בגלל מבנה המערה והתנאים המיוחדים משערים ששימשה כמקום מגורים ומסתור. ותיקי זכרון יעקב סיפרו שבימי מלחמת העולם הראשונה, לפני מאה שנה, הסתתר במערה זו איש ניל”י ראובן שוורץ.
מכאן אפשר לחזור למלון אלמא בדרך בה הגענו. ההליכה בכיוון זה נמשכת כעשרים דקות עד חצי שעה.
