הנסיעה במכונית ממלון אלמא לרמת הנדיב נמשכת כ 15- דקות.
בגני רמת הנדיב יש מרחב גדול מאוד (כ 70- דונם), מטופח היטב, שמקיף את קברם של הברון בנימין (אדמונד) דה רוטשילד, ורעייתו, הברונית אדלאיד (עדה) דה רוטשילד. הגנים כוללים דשאים נרחבים, עצים עבותים, ורדים ופרחים עונתיים.
גני רמת הנדיב הם אתר שתמיד נעים לבלות בו. יש בו עיצוב יפה ותחושת שלווה שמעט מקומות בישראל מצליחים לספק.
בגן הדקלים יש אוסף של מיני דקלים ודמויי דקלים. בין עצי הדקל הגדלים בגן הזיכרון אפשר לראות את “דקל הוושינגטוניה” שניטע בשדרות רבות במושבות וביישובים שאותם הקים הברון רוטשילד, והפך לסוג של סמל וסימן מזהה למושבות הברון ברחבי הארץ. גן הריחות תוכנן במיוחד למען כבדי הראייה וכדאי לנשום בו עמוק כדי ליהנות מן הריחות הטובים. כמו כן יש ברמת הנדיב גן גדול של איריסים, גן ורדים וגן עם מפלי מים. כדאי מאוד לצאת מן הגנים למסלול הליכה קצר לעין צור. הטיול מסומן היטב, חלקו חופף לשביל ישראל והוא מציע נקבת מים עתיקה, אתר ארכיאולוגי מעניין ובו ארמון מתקופת הורדוס, הרבה צל של עצים גדולים ובעונות החורף והאביב – גם פריחה יפה. המסלול מסומן בחיצים כחולים שנצבעו על עמודי עץ קטנים. קל לנווט בעזרתם וזו משימה נעימה ומשעשעת גם עבור ילדים קטנים. כחצי קילומטר לאחר תחילת המסלול מגיעים לבית חורי – שרידי חווה חקלאית שהוקמה כאן בסוף המאה ה 19- . כ 100- מטר לאחר החווה מגיעים לחורבת עלק – שרידי ארמון הרודיאני גדול שסגור עדיין למבקרים.
כמאתיים מטר אחר כך מגיעים לעין צור. כאן יש בית מרחץ עתיק, כמה בריכות מים, ואמת מים שיוצאת מנקבת עין צור. עץ דולב ענק מטיל כאן צל נהדר. בנקבה אפשר ללכת עד הפיר הראשון.
הבריכות הקטנות שמלאות כיום במים הוקמו בידי מתיישבי תל צור בתחילת שנות הארבעים.
בשנת 1946 החליטו אנשי היישוב תל צור לעבור לנחלת ז’בוטינסקי בבנימינה והמקום שימש כמתקן אימונים והדרכה של האצ”ל. לאחר נטישת תל צור, הוזנח המעיין והתכסה בפטל. בשנת 1985 החל מפעל חפירות ברמת הנדיב והשרידים הקדומים נחשפו.
לאחר שמבלים בעין צור חוזרים בשביל מעגלי לרמת הנדיב – תחילה צועדים מערבה על קטע משביל ישראל (300 מטר) ואחר כך השביל ממשיך דרומה בעוד שסימון השביל הכחול מוביל בחזרה לנקודת היציאה.
